תורה תמימה על התורה, ויקרא ט׳:כ״ב

מהדורה: תורה תמימה, וילנה תרס"ד

« תורה תמימה על התורה Leviticus 9:20 תורה תמימה על התורה Leviticus 10:2 »

22 סוטה פתח ↗

תַּנְיָא אִידַּךְ: ״כֹּה תְבָרְכוּ״ — בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. אַתָּה אוֹמֵר בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁלֹּא בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם? נֶאֱמַר כָּאן ״כֹּה תְבָרְכוּ״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם״. מָה לְהַלָּן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם — אַף כָּאן בִּנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם.

22 תלמוד ירושלמי תענית פתח ↗

מְנַיִין לִנְשִׂיאוּת כַּפַּיִם. כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עַד כָּאן בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסַף. וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְסוּרָס הוּא. וַהֲלֹא לֹא צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעֹלָה וְהַשְּׁלָמִים וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו וגו׳. אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּירִידָתוֹ לַמִּזְבֵּחַ הָיָה נוֹשֵׂא אֶת כַּפָּיו וּמְבָרֵךְ אֶת הָעָם. וַיְבָרֲכֵם. בָּעֲמִידָה. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָעֲמִידָה. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי בָם בָּחַר יי אֱלֹהֶיךָ לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ. מַקִּישׁ בְּרָכָה לַשֵּׁירוּת. מַה שֵׁירוּת בָּעֲמִידָה. אַף בְּרָכָה בָעֲמִידָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר וַיָּקוּמוּ הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם וגו׳. בְּדוֹרוֹ שֶׁלְחִזְקִיָּהוּ שֶׁהָיוּ יְגֵיעִים בַּתּוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אֲבָל בְּדוֹרוֹת אֲחֵרִים שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה מָהוּ אוֹמֵר. וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַיי מִכֶּם. וַיְבָרֲכֵם. בְּרָכָה סְתוּמָה. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ אֵי זוֹ הִיא עַד שֶׁבָּא הַכָּתוּב וּפִירְשָׁהּ. יְבָרֶכְךָ יי וְיִשְׁמְרֶךָ. יָאֵר יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ. יִשָּׂא יי פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

22 וישא אהרן את ידו. מכאן לברכת כהנים שהיא בנשיאת כפים . סוטה ל"ח א'

23 את ידו. ידו כתיב, מכאן שצריך הכהן להגביה ידו הימנית קצת למעלה מן השמאלית הגהות מיימוני פי"ד ה"ג מתפלה.

24 ויברכם. ברכה זו סתומה היא עד שבא הכתוב ופירשה, יברכך ה' וישמרך וגו' פ' נשא . ירושלמי תענית פ"ד ה"א

25 ויברכם. בעמידה, או אינו אלא בישיבה, ת"ל פ' עקב לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו, מה שירות בעמידה אף ברכה בעמידה . תו"כ

26 וירד מעשות. כתיב וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת, לפיכך תקנו לומר ברכת כהנים אחר ברכת הודאה . מגילה י"ח א'

27 וירד מעשות. אמר ר' יהושע בן לוי, כל כהן שאינו עולה לדוכן בעבודה שוב אינו עולה, שנאמר וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשות החטאת, מה להלן בעבודה אף כאן בעבודה . סוטה ל"ח ב'

28 וירד מעשות. תניא, מניין לנשיאת כפים במוסף, שנאמר ויברכם וירד מעשות החטאת, והלא היה צריך לומר וירד מעשות החטאת ויברכם, אלא מלמד שבירידתו למזבח היה נושא את כפיו ומברך את העם . ירושלמי תענית פ"ד ה"א

22 שולחן ערוך, אורח חיים פתח ↗

מגביהים ידיהם כנגד כתפותיהם ומגביהים יד ימנית קצת למעלה מהשמאלית ופושטים ידיהם וחולקים אצבעותיהם ומכוונים לעשות ה' אוירים בין ב' אצבעות לב' אצבעות אויר אחד ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל ופורשים כפיהם כדי שיהא תוך כפיהם כנגד הארץ ואחורי ידיהם כנגד השמים:

22 מגילה פתח ↗

וּמָה רָאוּ לוֹמַר בִּרְכַּת כֹּהֲנִים אַחַר הוֹדָאָה? דִּכְתִיב: ״וַיִּשָּׂא אַהֲרֹן אֶת יָדָיו אֶל הָעָם וַיְבָרְכֵם וַיֵּרֶד מֵעֲשׂוֹת הַחַטָּאת וְהָעוֹלָה וְהַשְּׁלָמִים״.

« תורה תמימה על התורה Leviticus 9:20 תורה תמימה על התורה Leviticus 10:2 »